רש"י על תמורה כ״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה כ״א ע״ב:ב׳ רש"י על תמורה כ״א ע״ב:ה׳ »

3 רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם בְּכוֹר מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים וְיַקְרִיבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכוֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ״ — מִמְּקוֹם שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן, אַתָּה מַעֲלֶה בְּכוֹר.

פירוש רש"י על תמורה כ״א ב:ג׳

3 מעשר דגן אינו בא אלא מן הארץ בפ"ק דקדושין בסופו דף לו::

4 אתה מעלה בכור - וברייתא דלא קיבלו מבית אנטיגנוס ר"ע היא ומתני' רבי ישמעאל היא דלא מייתר ליה האי קרא להך דרשא:

« רש"י על תמורה כ״א ע״ב:ב׳ רש"י על תמורה כ״א ע״ב:ה׳ »